האם מניות 'קיבלו מעל' את הנגיף?

דיברו הרבה על התאוששות חזקה בצורת V, אבל זה קרה רק בשוק המניות, שמתעלם מהסיכונים הכלכליים והגיאופוליטיים העולים ובמקום זאת חורש גבוה יותר, מופעל על ידי צונאמי של תמריצים. למרבה הצער, ברמות הנוכחיות מניות מרמזות על מיתון 'לא כואב', שהוא כנראה ורוד מדי. בסך הכל, כל כך הרבה אופטימיות תומחרה בחזרה, שכמעט יידרש נס כדי שהמציאות תתאים לציפיות הכוכבים.

אין חלופה

השווקים הגלובליים חזרו לחיים בשבועות האחרונים, הודות לגל של תמריצים מצד ממשלות ובנקים מרכזיים. מדד ה-S&P 500 ירד רק ב-7% בשנה, בעוד שה-Nasdaq 100 עתיר הטכנולוגיה הוא למעשה 7.5% גבוה יותר שנה עד היום וחזר במרחק נשימה משיא השיא שלו. כל זאת על אף מפולת של נתונים כלכליים מחרידים וזינקת האבטלה, מה שהוביל רבים לתהות מדוע שוק המניות נראה כל כך מנותק מהמציאות.

יש כמה סיבות, אבל אף אחת לא חשובה יותר מהבנקים המרכזיים. קובעי המדיניות המוניטרית הגיבו בצורה כה אגרסיבית למשבר הזה, הורידו את הריבית לאפס והשיקו תוכניות מסיביות לרכישת אג"ח, שהם כמעט הפכו את האג"ח לבלתי ניתנות להשקעה. אג"ח הן קבוצת הנכסים הגדולה ביותר ללא ספק ובכל תיק 'מוסדי' יש אותן, כך שכאשר התשואות הריאליות (מתואמות האינפלציה) יורדות מתחת לאפס כמו עכשיו, מנהלי קרנות שמחפשים תשואה ראויה נאלצים להימורים מסוכנים יותר. כל מה שבאמת נשאר זה מניות, שכן שוקי הסחורות קטנים מדי.

מה שבטוח, התגובה המהפכנית של ממשלות גם הרגיעה את המשקיעים, שכן התברר שפוליטיקאים לא יאפשרו לזעזוע הזה להתפתח לדיכאון על ידי אי-פעולה.

זה עניין קמעונאי וטכנולוגי

מעבר לגירוי, משבר השהייה בבית הזה משך כמה משתתפים יוצאי דופן למסיבה: משקיעים קמעונאיים. נראה שהמסחר בשווקים החליף הימורי ספורט או הימורים עבור אנשים רבים, מכיוון שרוב הברוקרים הציבוריים דיווחו על עלייה עצומה בפתיחת החשבונות שלהם ובנפחי המסחר במניות, כך שחלק ניכר ממסע הקנייה במניות הגיע מאנשים רגילים, לא ' קרנות מתוחכמות.

מבחינה היסטורית, זה בדרך כלל נגמר רע. קיבלנו טעימה קטנה מדוע כאשר מחירי הנפט הפכו לשליליים, כי חלק מהסוחרים לא הבינו עד הסוף את החוזים שהם קונים.

לבסוף, 'שוק המניות' לא התאושש, רק קומץ שמות טכנולוגיים ענקיים - מיקרוסופט, אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק. הטיטאנים האלה חולקים מאפיינים דומים: הם יכולים להגביר את ההכנסות גם כשאנשים נשארים בבית בגלל המודלים העסקיים המקוונים שלהם, יש להם מאזנים נקיים שיעזרו להם לצלוח את המשבר הזה, וחלקם - כמו אמזון - עשויים אפילו להרחיב את הדומיננטיות שלהם בענף כמתחרים קטנים יותר לסגור את.

5 החברות הגדולות הללו ב-S&P 500 מהוות כעת יותר מ-20% מהמדד כולו במונחי שווי שוק, שהוא הגבוה ביותר אי פעם, ורובן מתומחרות כעת לשלמות. למרבה הצער, השוק ה'כבד ביותר' הזה מרמז על שבריריות מוגברת לעתיד. אם הענקיות הללו יתחילו למכור מסיבה כלשהי, הן יגררו את כל ה-S&P למטה. הריכוז הזה גם מסביר מדוע נאסד"ק עתיר הטכנולוגיה השיג ביצועים כה דרמטיים.

מה עכשיו?

אמנם, קשה להיות אופטימי מכאן, שכן כל כך הרבה חדשות טובות כבר נמצאות במחיר ויש אינספור סיכונים שעלולים לדרדר את מצב הרוח העליז.

בתור התחלה, השווקים כנראה ממעיטים בהשפעה המתמשכת שתהיה לאבטלה דו ספרתית על הצריכה. רק באפריל, כלכלת ארה"ב איבדה כל עבודה שיצרה במהלך כל העשור האחרון, והמספרים של מיי יכולים להיות גרועים באותה מידה. בטח, חלק מאלה יחזרו מהר, אבל אם שיעור האבטלה יגיע ל-20% במאי ואז ירד ל-10%, האם זה באמת ניצחון?

ואז יש גם סיכון של גלים שניים, הן של זיהומים וירוסים ופשיטות רגל. אם מקרי וירוס חדשים יתלקחו שוב כעת, כאשר רוב הכלכלות נפתחו מחדש, הדבר עלול לאלץ חזרה לסגירות או לפחות תקופה ארוכה יותר של צעדי התרחקות חברתית חובה. זה משנה כי אם אתה מסעדה למשל ואתה יכול לפעול רק ב-50% קיבולת במשך חודשים רבים, אז גם ההכנסות שלך נחתכות בחצי.

בינתיים, יש את הנזק הפוטנציאלי לפסיכולוגיה של הצרכן. כמה זמן עד שאנשים ירגישו בטוחים לחזור למקומות עמוסים כמו קניונים ובתי קולנוע? זה עשוי להיות נכון במיוחד עבור חלקים פגיעים יותר של האוכלוסייה, כמו קשישים.

מלחמה קרה חדשה?

גם הגיאופוליטיקה היא ענקית. ארה"ב וסין שותקות זו לזו, כאשר וושינגטון מאשימה את סין במגיפה ובייג'ין רוצה שארה"ב תישאר מחוץ לעניינים שלה בהונג קונג, אם למנות כמה נושאים. עד כה זו בעיקר רטוריקה, אבל זה עשוי להשתנות בקרוב כשהבית הלבן עומד לחשוף סנקציות נגד הצעדים החדשים של סין בהונג קונג.

בעוד שהסנקציות הללו עשויות להיות בעיקר סמליות, המתיחות צפויה להתלקח עוד לקראת הבחירות בארה"ב בנובמבר. כעת ברור שאסטרטגיית הבחירות של טראמפ היא להאשים את בייג'ין במגיפה, והקונגרס עומד מאחוריו במלואו בענייני סין.

ולבסוף, יש את זווית הגירוי. הבנקים המרכזיים הלכו 'הכל' במרץ וכך גם הממשלות, אבל לאחרונה נראה שהקונגרס עבר "להחזיק" מכיוון שרוב הסנטורים הרפובליקנים חושבים שהם עשו מספיק לעת עתה. בסופו של דבר זו שנת בחירות אז אף מפלגה לא רוצה להעניק 'ניצחון' לאופוזיציה, מה שאומר שעשוי לחלוף זמן מה עד שתגיע חבילת הצלה נוספת, אם בכלל.

אבל חיסון יכול לשנות הכל

מהצד החיובי, הסיכון העליון הגדול ביותר עבור השווקים מכאן יהיה פריצת דרך רפואית. אמנם זה כנראה סיפור לטווח ארוך יותר, אבל אם יש חדשות אמינות על חיסון או לפחות טיפול יעיל, זה יכול להוביל משקיעים דוביים רבים בעבר לקפוץ גם על העגלה השורית.

זכרו, אם משקיעים קמעונאיים באמת מחזקים את העצרת הזו, אז הרבה מה'כסף החכם' יושב בצד ומחכה לנעל הבאה שתרד.

קיים גם סיכון הפוך של נתונים כלכליים חזקים יותר. אין ספק שהשווקים התעלמו מהנתונים המפחידים בדרך למטה, אבל ברגע שהמספרים יתחילו להשתפר מהרמות המדוכאות הנוכחיות, המשקיעים עשויים להתחיל להגיב בחיוב לאלה, עד כמה שזה נשמע מוזר.

יותר מדי רחוק, מהר מדי?

בסך הכל, זו השקפה שקשה לנווט. מצד אחד, הגיוני שהמשקיעים ייערמו למניות, במיוחד באיכות גבוהה יותר, אם אג"ח פתאום לא אטרקטיביות בכלל. מצד שני, זה לא ממש מצדיק מסחר במניות לפי הערכות שווי עשירות כל כך, שכן כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש מכאן.

זה עשוי להיות מקרה קלאסי של מניות רצות רחוק מדי ומהר מדי לפני היסודות. התחזית לטווח ארוך בהחלט חיובית, אבל בינתיים, למניות ש'מתמחרות לשלמות' יהיה קשה לעמוד בציפיות. הסיכון לתיקון נראה מוגבר.