מימון בר קיימא: האם עלינו להמציא מחדש את הגלגל?

האם בבואנו למצוא פתרונות מימון למגזר הפרטי לאתגרים חברתיים וסביבתיים, האם עלינו להמציא את הגלגל מחדש? אני מתחיל לתהות. לדוגמה, גארי קליימן, שמנהל חברת ניתוח וייעוץ לשווקים מתעוררים, טוען כבר שנים רבות שיש לנו כבר את הכלים הדרושים לנו למימון תשתיות ועבודות הקשורות לפליטים. 

איגרת חוב ריבונית המוקדשת ליצירת מקומות עבודה לפליטים או יצירת מקומות עבודה להפחתת הגירה תהיה אולי פתרון פשוט יותר מאשר מציאת הזדמנויות השקעה קטנות עם השפעה המממנת יזמים פליטים. בעוד שהאחרון עדיין חשוב, פרויקטים קטנים יותר דורשים לעתים קרובות מבנים מורכבים יותר ועדיין לא ראינו השקת מוצר בר השקעה בתחום זה. למשל, יידרשו שלוש שנים לבניית אג"ח הפליטים של Kois Invest כאשר הוא יושק בשנה הבאה. 

חשבתי על הפרספקטיבה הזו של שימוש בשווקים מסורתיים תוך כדי התבוננות בהנפקה של ASA International. זוהי ההנפקה הראשונה אי פעם של מנפיק מיקרו-מימון עולמי והעסקה תואמה ונתמנה על ידי סיטי. 

ASAI הוא אחד ממוסדות המיקרו-מימון הבינלאומיים הגדולים והרווחיים בעולם ומתמקד בהלוואות לבעלי הכנסה נמוכה, בעיקר נשים - כ-1.9 מיליון מהם. שווי השוק שלה היה 313 מיליון ליש"ט (411 מיליון דולר) בעת ההשקה. ההנפקה פירושה של-ASAI יש כעת מימון לתמוך ב-365 מיליון לקוחות פוטנציאליים בשווקים שלה שאין להם גישה לשירותים פיננסיים בסיסיים. וכפי שמציין המייסד-שותף ומנכ"ל אסיה, דירק ברוואר, ברחבי אסיה ואפריקה יש לא פחות ממיליארד יזמיות מוחלשות. 

זה ששינוי מבני מימון מסורתיים יכול להיות קל יותר מאשר לבנות מאפס, מראה גם על ידי הצמיחה של שוק האג"ח בר-קיימא. 

על פי סקירת המחצית הראשונה של Dealogic, הנפקת אג"ח מימון בר-קיימא עלתה ב-34% משנה לשנה ל-84.8 מיליארד דולר מ-227 עסקאות - הנפח הגבוה ביותר בחצי השנה שרשם. אג"ח בדירוג השקעה תאגידית היוו את הנתח הגדול ביותר (43%) מההיקף הכולל במחצית הראשונה של 2018, עם 36.4 מיליארד דולר באמצעות 91 עסקאות. 

חבקו את השוק

לפי קו מחשבה דומה ובתמיכה בשימוש בשווקים מסורתיים למטרות חברתיות וסביבתיות, אולי הגיע הזמן שנתחיל לדבר בפתיחות רבה יותר על איך זה בסדר לערבב הזדמנות מסחרית עם עשיית טוב. 

זה משהו שמדברים עליו בהרחבה בתמצית – שאפשר להשתמש במימון כדי לפתור אתגרים חברתיים וסביבתיים ולהיות אטרקטיביים מבחינה מסחרית – אבל למען האמת, אני רק לעתים רחוקות שומע על עסקאות ירוקות משתלמות מבנקאים. אפילו בשוק הגדול של אג"ח ירוקות, אנשים יחלקו אוף-רקורד שהם לא משוכנעים שההכנסות אטרקטיביות. 

שיחה לא קלה לקיים בשטח פתוח מכיוון שעדיין קיים חשש שבעלי מניות או אפילו דירקטורים יוציאו את השקע בעסקאות כאלה אם יהיה פרסום רב יותר של התוצאות הכספיות שלהם.  

סולומון גם נשבע להגדיל את מספר הנשים שהבנק שוכר ומקדם. הבטחותיו יעקובו מקרוב 

מהצד השני של המטבע, כשבנקאים כן משתפים אותי שעסקה הייתה מאוד משתלמת, הם מבקשים שהיא לא תפורסם. הם חוששים מגיבוי פוליטי או מביקורת תקשורתית על כך שהבנקים מרוויחים כסף ממימון פליטים או יערות או האוקיינוס. 

ברור שעדיין לא הגענו לנקודה שבה כולם - ארגונים לא ממשלתיים, ממשלות, בנקים, משקיעים, בעלי מניות והאוכלוסייה הכללית - באמת מרגישים בנוח לא רק עם הרעיון של להרוויח כסף ולעשות טוב אלא להרוויח כסף מעשיית טוב. 

אני לא יודע איך אנחנו מגיעים לשם, אבל אני חושב שנצטרך להיות שקופים יותר הן כאשר התגמולים הפיננסיים אינם חיוביים כפי שקיוו והן כאשר העסקאות משתלמות מהצפוי. 

ולבסוף…

נראה שעידן חדש התעורר אצל גולדמן זאקס. תמיד הערצתי את לויד בלנקפיין ולכן הייתי מודאג איך עשוי להיראות העתיד של גולדמן עם דיוויד סולומון בראש. עד כה, נראה שהוא דוחף את החברה באופן ישיר לתוך 2018. 

עם כניסתו לתפקידו החדש, הבנק, הידוע לשמצה בשל מחסור בנשים בתפקידים בכירים, הודיע ​​כי אישה שלישית תצטרף לדירקטוריון, מה שיעלה את הייצוג הנשי שלו ל-25%. זה לא הישג ענק, אבל זה משהו. סולומון גם נשבע להגדיל את מספר הנשים שהבנק שוכר ומקדם. הבטחותיו יעקובו מקרוב. 

סולומון נראה, לפחות על פני השטח, קצת יותר רענן מבלנקפיין. לא רק שהוא יהיה מנכ"ל הדיג'יי הראשון של חברת וול סטריט, עם כניסה לתרשים בילבורד, אלא שהוא כנראה גם הראשון להשתמש במילים כמו "להיות פגיע" ו"להיות אמוציונלי" בראיונות פומביים . 

הייתי ברחוב ווסט 200 לאחרונה והייתה התרגשות מורגשת. בעוד בלנקפיין היה מנכ"ל פופולרי וניוט את גולדמן בדרך מתקדמת בעיקרה, הגעת דם חדש נותנת תחושה של הזדמנות למתג מחדש את בנק ההשקעות. 

ולפחות עדיין יהיה לנו בלנקפיין בטוויטר.