יואן סין פחות פופולרי ככל שהוא מזדקן

כאשר חברת העברת המסרים הפיננסיים סוויפט פרסמה בסוף ינואר את ה- Tracker RMB האחרון שלה, כמעט איש לא שם לב.

מסיבה טובה. כל מי שלא התמקד בפוליטיקה בארה"ב או בשריפות אוסטרליות התרגש מהאיום ההולך וגובר של נגיף העטרה.

אף על פי שמאוחר מכדי למנוע את בריחת הפתוגן לעולם הרחב, סין הזרימה 22 מיליארד דולר לשווקים וקיצצה את יחסי הרזרבה של הבנקים. גירוי כספי ופיסקלי נוסף בוודאי יבוא בעקבותיו.

עם זאת, כדאי לחזור לדו"ח של סוויפט בינואר. זה שגרר גרירה קטנה לא משנה: זה מה שהוא מכיל חשוב.

כשאתה קורא את הכותרת, היית מניח שהמטבע של סין, הרנמינבי, היה טוב בדרך להיות מטבע בינלאומי. אולם מאז הכללתה בסל זכויות המשיכה המיוחדות של קרן המטבע באוקטובר 2016, כוכב רמ"ב דעך, אם בכלל.

בדצמבר 2017 סוויפט חשבה שהוא מטבע התשלומים החמישי בגודלו, עם נתח שוק עולמי של 1.61%. שנתיים לאחר מכן, המספר הזה עלה מעט ל -1.94%, ובכל זאת ה- RMB הידרדר בדירוג למקום השישי אחרי הדולר הקנדי, כאשר הדולר של אוסטרליה ואפילו הונג קונג נדף על העקבים.

בתשלומים בינלאומיים, היואן הוא השמיני, בדיוק במקום שהיה לפני שנתיים, בעוד שחלקו בשוק מימון הסחר העולמי הצטמצם, באופן מבהיל, ל -1.46% בדצמבר, לעומת 2.45% שנתיים קודם לכן, בעוד הדולר האמריקני חלה צברה כוח, ההגמוניה שלה לא מבוקרת.

זה די בעיטה בשיניים לכלכלה הגדולה ביותר באסיה, והיצואנית והסוחרת הגדולה בעולם.

חם וקר

או שזה? כל מי שעושה עסקים בסין יודע היטב את יכולתו להיות חזקה אך פרגמטית. בייג'ינג לעיתים קרובות דוחפת להשיג את מה שהיא רוצה ואז משקללת בצורה נבונה את הצעד הבא שלה.

כמנגנון לקבלת החלטות, הוא יכול להישאר חם וקר בנושאים, תלוי למי שיש במכונה המפלגתית שליטה, אוזנו של הנשיא או שניהם.

לז'ואו שיאוצ'ואן היה הרבה מהראשון אבל פחות מהשני, ולכן בשנותיו האחרונות כמושל הבנק המרכזי, הוא השתמש לעתים קרובות בינלאומיות של היואן כמחווה איום.

סין מאמינה שהיא רוצה מטבע עולמי, אך האם היא מוכנה לשלם מחיר כלשהו כדי להשיג זאת? הייתי אומר שלא 

 - מייק פטיס, אוניברסיטת פקין

"זו הייתה טקטיקה, בה השתמשו הרפורמים בכדי לאלץ חברות מדינה להיות יעילות יותר", אומר מייקל טיילור, מנהל האשראי הראשי באסיה-פסיפיק במודי'ס.

מאז שעזב ג'ו את תפקידו בשנת 2018, הדיבורים על יואן המטבע כמטבע מילואים דעכו באופן מורגש.

יש לכך סיבות טובות. לבייג'ינג יש דגים גדולים יותר לטגן, בין אם פרעות בפריפריה, חובות פורחים או עוינות מצד ממשלות פרוטקציוניסטיות בארה"ב ובאירופה.

הונג קונג, המהווה 75% מהתשלומים הנקובים בימ"בים, נפגעה מהפרות סדר בחלק גדול מהשנה שעברה, שהופנתה בחלקן להפחתת השליטה הסינית.

רוסיה

אפילו בעלות ברית מגרעות את סיכוייה. במשך שנים התקשורת הממלכתית במוסקבה חצפה את ה- RMB כמטבע הקרוב, אולם כשנשאל בנובמבר, ולדימיר פוטין אמר בחומרה כי חברות ובנקים רוסים "לא מעוניינים" לגייס כסף ברנמינבי, והצביע על המרה המוגבלת שלו. איזה בדיקת מציאות.

נשיא רוסיה, לא בפעם הראשונה, הוא שמאי יכולת של חולשה. סין רוצה בבירור את הקודואים שמגיעים עם מטבע מסחרי גלובוס: יואן בינלאומי באמת יאפשר לה לנהל פוליטיקה כוחנית עם וושינגטון, וייתן לה נשק התקפי והגנתי יקר בעת יישוב כל מיני סכסוכים פיננסיים וכלכליים.

עם זאת, האם היא מוכנה להסתכן בכדי לאמץ תגמול? לא, אומר מייק פטיס, פרופסור למימון בבית הספר לניהול באוניברסיטת גואנגואה.

"סין מאמינה שהיא רוצה מטבע עולמי, אך האם היא מוכנה לשלם כל מחיר כדי להשיג זאת?" הוא שואל. "הייתי אומר לא - אינך יכול לקבל מטבע עולמי מבלי לבטל את פיקוח ההון, וזה יותיר אותו חשוף לכל מיני זעזועים ומשברים פיננסיים חיצוניים."